בואו נתחיל בניפוץ מיתוס: לא קיים מונח כזה “תעודת יושר“. המשטרה לא נותנת אישור שאנחנו ישרים. המשטרה נותנת לכל אדם העתק של גיליון הרישום הפלילי שלו (ר”פ) שהוא, למעשה, שיקוף של התיקים שהתנהלו/מתנהלים לגביו במחשב המשטרתי. רישום זה מורכב מ-4 חלקים:
- הרשעות של בית משפט או פסקי דין ללא הרשעה.
- תיקים פתוחים (מבד”ים. ממתינים לבירור דין). תיקים שהמשטרה פתחה בהם בחקירה וטרם הוחלט אם לסגור אותם או לא. במידה שהוגשו בהם כתב אישום וטרם ניתנה בהם הכרעת דין – הדבר יצוין במפורש בגיליון רישום.
- תיקים שהמשטרה החליטה לסגור מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור (או בשפה הרשמית: “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”).
- הרשעות שהתיישנו או שהנשיא נתן לגביהן חנינה.
מהן ההשלכות של הרישום הפלילי לגבינו?
נפריד בין הרשעות (ופסקי דין ללא הרשעה), לבין תיקים פתוחים וכן תיקים סגורים.
ישנם מספר חוקים המעניקים למדינה או לגוף סטטוטורי אחר זכות להעניק רישיון, כגון: רישיון לרכב ציבורי, רישיון לעסוק ברפואה, רישיון לעסוק בתיווך, רישיון לעריכת דין, רישיון לעסוק בתחום ההון, רישיון לראיית חשבון ועוד.
במקרים מסוימים, די שתחלוף תקופת ההתיישנות של ההרשעה (7 השנים הראשונות) ע”מ שהנאשם יוכל לפתוח דף חדש ולקבל את הרישיון המיוחל, למשל במקרה של רישיון לרכב ציבורי.
במקרים אחרים, במקרה של הרשעה, יש צורך שתחלוף כל תקופת ההתיישנות והמחיקה של ההרשעה (17 שנים) ע”מ לקבל את הרישיון המיוחל, לדוגמא ע”מ לזכות ברישיון למתווך. במקרים כאלה, וכאשר הנסיבות האישיות תומכות בכך, ניתן לפנות לנשיא המדינה בבקשה לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה. רצוי לעשות זאת, כמובן, באמצעות עו”ד פלילי המתמחה בכך, אשר ידאג לנימוקים מתאימים ולתמיכת הבקשה במסמכים מתאימים.
במקרים של מתן פסק דין ללא הרשעה – הפגיעה התעסוקתית תהיה מצומצמת יותר והדבר ייבחן לפי כל חוק וחוק ספציפית. מועצת רואי החשבון יכולה לבחון “אופיו” של המועמד ולא לקבל מועמד שלחובתו פסק דין ללא הרשעה, מסוג מסוים, שאינו מתאים, לדעתה (למשל, בתחום המרמה, כאשר תקבל, אולי, מועמד בעל הרשעה בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית).
בכל מקרה, אי הרשעה נחשבת למחוקה בחלוף 5 שנים (לעולם אינה נמחקת פיסית) ובחלוף תקופה זו לאף גוף אסור לקחת אותה בחשבון ולנדון מותר (עפ”י חוק המרשם הפלילי) שלא לצינה בתשובה לשאלה מפורשת/רשמית בנושא.
כמו כן, הרשעות ופסקי דין ללא הרשעה ימנעו, לרוב, הגירה/קבלת ויזת עבודה של האדם לארה”ב/קנדה. רשויות זרות זכאיות לקבל, בהסכמתכם, ממשטרת ישראל, מידע בנוגע להרשעות (ופסקי דין ללא הרשעה) ותיקים פתוחים בלבד) והן מקבלות מידע זה ישירות ממשטרת ישראל. בכל מקרה, וע”מ שלא לקבל סירוב של רשויות אלה לכל החיים, במידה שנשאלים שאלות בנוגע לעבר פלילי הנוגע להרשעות-מומלץ להשיב אמת. כמו כן, במידה שניתן להמתין עם הפניה לשגרירות הזרה ולפנות, בינתיים, לנשיא המדינה, בבקשת חנינה, מומלץ לעשות כן.
בנוגע לתיקים סגורים – אלה עלולים, בעיקר, להשליך לרעה על מועמדותו של אדם למשרה ציבורית ועל סיכוייו לקבלת נשק.
קיימת אפשרות למחוק תיקים סגורים ובתנאי שאין הרשעות בתוקף. במקרה של תיק סגור יחיד בעבירות קלות מסוג עוון (כגון: החזקת סם לצריכת עצמית, איומים, תקיפה, הסגת גבול)-המחיקה הנה אוטומטית – בחלוף 5 שנים מיום ביצוע העבירה (כל עוד לא נצבר תיק נוסף). במקרה של תיק חמור יותר (כגון: החזקת סם שלא לצריכה עצמית, תקיפת בת זוג, התפרצות)-המחיקה אינה אוטומטית וניתן לבקשה, בחלוף 7 שנים מיום ביצוע העבירה, מקצינת מרשם פלילי במטה הארצי של המשטרה כפוף לקריטריונים מסוימים. מובן כי ע”מ לשפר את סיכויי הבקשה – רצוי לעשות זאת באמצעות עו”ד המתמחה בכך.
ואגב, גם במקרה של תיק פלילי סגור, לעתים יש פתח לשנות את עילת הסגירה לחוסר אשמה או פתרונות יצירתיים אחרים ובכך למחוק את התיק מגיליון הרישום הפלילי. זאת, כאשר לא חלף פרק זמן ניכר מעת סגירת התיק וכאשר לא קיימות בתיק ראיות בסיסיות כנגד האדם או, כאשר ניתן לבקש זאת ע”ב “לפנים משורת הדין” וכאשר קיימים בתיק מעורבים נוספים וניתן לבקש מקצין החקירות לשנות את מעורבותו של החשוד ל”מעורב כללי” ובכך להביא למחיקת התיק מהרישום הגלוי במחשבי המשטרה.
טיפ כללי: מטעמי שיקום, למעסיק אסור, עפ”י חוק, לבקש ממועמד לעבודה רישום פלילי וזו אף עבירה פלילית לעשות זאת. במידה שנתבקשתם להביא רישום פלילי-ניתן להביא את העמוד הראשון מגיליון הרישום הפלילי המונפק בכל תחנת משטרה (והמכיל פרטים אישיים שלכם). איש לא יוכל לדעת כי יש דפים נוספים מעבר לדף הראשון. גוף ציבורי הזכאי לקבל מידע פלילי הנוגע לכם מהמשטרה-זכאי לקבל זאת ממנה ישירות.
